Tuesday, June 16, 2015

אושר ועושר

שלום לכולם,
זהו הבלוג האחרון שלי במסגרת הקורס. ניתנה לנו האפשרות לבחור נושא משלנו לכתיבה. לכן החלטתי לכתוב בלוג זה לאחר שקראתי את הספר "האם שימפנזים חושבים על פרישה" מאת יעקב בורק.
בספר מתוארים סיפורים ונושאים שונים מעולם העסקים, אך נושא אחד תפס את ליבי והוא הקשר בין אושר ועושר בתוך הפרק "לצבור או לחיות-זו השאלה".
בעולם מדעי ההתנהגות, מתפתח ענף חדש יחסית, חקר האושר ולמרות גילו הצעיר הוא מושך אליו כמה מטובי החוקרים, ביניהם דניאל כהנמן המוכר לרובנו, אשר בתוך זמן קצר הצליחו להגיע לתובנות ולפיענוח המורכבות האנושית במרדף אחר האושר.
פריצת הדך שלהם הייתה בכך שהגיעו למסקנה שאושר, הדבר שאנחנו כל כך צמאים אליו, הוא בר מדידה וכן מרכז האושר במוח מצוי בצדו השמאלי, הם נוכחו לגלות כי מי שנפגע באיזור זה של המוח שרוי בדיכאון יותר מאחרים אשר לא נפגעו באיזור זה.
אז אחרי כל האבחנות בנוגע לאושר וההבנה שהוא אכן מדיד אם אתם רוצים לבדוק כמה אתם מאושרים?
ישנו אתר אשר מכיל בתוכו יותר מתריסר מבחנים שונים בהם תוכלו לקבל תוך זמן קצר דירוג אישי ביחס לאושר שלכם.

העדויות המחקריות ליתרונות האושר אינן מפתיעות, רובן ככולן ידועות לכולם, אם זה בתחום החברתי, הם נהנים מסיכוי גבוה יותר להינשא, ואם זה בתחום הקריירה אשר מותאם אושר אישי באופן חיובי עם יצירתיות, יעילות, כושר החלטה, איכות עבודה ובסופו של דבר גם הכנסה גבוהה יותר.
אז מי בעצם לא רוצה להיות מאושר ואיך אנחנו בעצם מגיעים לזה?
כדי לענות על שאלה זו ולהבין את התשובה עלינו להבין את המרכיבים הבסיסיים של האושר.
המרכיב הראשון והחשוב ביותר, אגב די מפתיע, אשר לצערנו אינו בר השפעה הינו הגנטיקה שלנו. כן, כן הגנטיקה שלנו!!!
בכולנו הוטבעה רמת אושר גנטית כלומן האור של כולנו מולד. כך שגם אם קורה לנו את האסון הנורא ביותר התבניות הגנטיות שלנו אינן ברות שבירה והאושר שלנו יחזור במהרה לאחר תקופה מוגבלת, האושר אשר הוטבע בנו.
המרכיב השני הקובע את אושרנו הוא הנסיבות גיל, מין, גיאוגרפיה, דמוגרפיה.
אם נתמקד בהם מהם הגיל, ניתן לראות שצעירים נהנים מרמת אושר גובהה באופן יחסית, היא יורדת בהדרגה בשנות ה30 ועולה לשיא שלה לאחר גיל 60, ואם אתם אוהבים יותר גרפים, שימו בציר הX את הגיל שלנו ואילו בציר הY את רמת האושר שלנו ותדמיינו את האות J כגרף.

ניתן לראות שגם האירועים הנסיבתיים הקורים לנו משפיעים על האושר שלנו, התפתחויות בחיינו אשר יהיו אפ חיוביות או שליליות, אנו מצטיינים בהסתגלות מהירה אליהן והמצב החדש הופך לנורמלי לחלוטין בפרק זמן קצר יחסית.  למעט מקרים של אובדן בן משפחה או מקום עבודה שהשפעתם נמשכת לרוב חמש עד שמונה שנים.
אתם בטח שואלים בעצם מה עם העושר? הכסף
, אנו נוטים לייחס לו השפעה חיובית במיוחד על אושרנו, ובכן אם נבחן זאת, נראה שהוא אכן נשחק עם הזמן, האושר הנגרם עקב העלאת שכר, לדוגמא , מוגבל מאוד בזמן. רמת השכר החדשה הופכת במהרה לנורמה ולבסיס התייחסות חדש לצורך עתידי.
ההוכחה הטובה לכך היא עקומת שביעות הרצון של אזרחי ארה"ב, המדינה שרוממה את הצריכה לרמה דתית כמעט. אף על פי שבשלושת העשורים האחרונים גדל כח הקנייה של אזרחיה ביותר מפי שניים, נותרה עקומת שביעות הרצון שלה שטוחה. באותה תקופה אגב שיעור הפשיעה בה עלה.
אז בעצם אם 2 המרכבים האחרונים לא נתונים להשפעתנו אך בכל זאת אנו יכולים להשפיע עליו?
בורק מתאר בפנינו את עשרת הדיברות של האושר אשר אף לא אחת מהן מותנית ביכולת כספית משמעותית, זהו בעצם המרכיב השלישי.
נסו למשל, לשחזר את האירוע המאושר שחוויתם בשבוע שעבר, מהו? ארוחה נעימה עם חברים? יחסי מין מספקים במיוחד? מופע? מסיבה טובה? סרט טוב? בואו נודה בכך אף לא אחד מהם אינה חשוף להיחלשות הדולר או לעלייה במחירי הנפט.
האמונה כי האושר והעושר כרוכים יחדיו לא זו בלבד אינה מדויקת, היא עצמה מרחיקה את האושר.


לסיכום הוסיף לכם את המדריך המקוצר לאושר על פי יעקב בורק:
1) הפנימו את ההכרה כי אושר אינו נובע מהצלחה כלכלית. אושר: היעדרו מוליד מצוקה אך קיומו אינו ערובה לאושר כי אנו מסתגלים אליו במהירות.
2) הקפידו על פעילות גופנית סדירה . פעילות גופנית משחררת אנדורפינים – משככי כאבים טבעיים.
3) הרבו ביחסי מין. רצוי עם מי שאתם אוהבים. במחקרים אחרונים דווח כי דווקא אלו שיש להם שותף אחד נהנים יותר מאלו שיש להם יותר שותפים וגם מאלו שאין להם כלל.
4) השקיעו זמן בפיתוח יחסים קרובים. זהו אחד מן הדברים שהם אינם חשופים לשחיקה הדוניסטית. (סף ההנאה עולה ככל שמשתמשים יותר).
5) אפשרו לגופכם את המנוחה שהוא זקוק לה. אנשים מאושרים פעילים מאוד אך גם מקפידים על מנוחה ושינה מספקת.
6) שלטו בזמנכם. אנשים מרגישים מאושרים כאשר הם ממשים מטרות שקבעו לעצמם.
7) נסו לעבוד במשרה שנותנת ביטוי לכישוריכם. אנשים מאושרים נשאבים למטלה שמאתגרת אותם מבלי להטביע אותם.
8) כבו את הטלוויזיה. הבעיה עם הטלוויזיה היא שאנו חווים בה היעדר שליטה בנעשה. השוואה בלתי נמנעת לגיבוריה היפים והעשירים מה שמשאיר אותנו מתוסכלים. והיא אינה משותפת ליתר החברים והמשפחה.
9) הכירו תודה. אנשים המתעכבים להעריך את מה שבורכו בו – בריאות, משפחה, חברים חופש חווים רמה גבוהה יותר אושר.
10) צאו מעצמכם. עזרו לנזקקים. אושר מגביר את הרצון להעניק, אך לא פחות מכך מאדירה ההענקה את האושר.
אל תרדפו את האושר כשלעצמו, התענגו על הרגע. אנשים בסך הכל לא ממש יודעים מה מביא להם אושר ולכם המרדף אחריו צפוי להיכשל – אז תיהנו מהפעילות עצמה. וזכרו:
ההצלחה היא להשיג את מה שאתם רוצים. האושר הוא לרצות את מה שאתם משיגים.
) הפנימו את ההכרה כי אושר אינו נובע מהצלחה כלכלית. אושר: היעדרו מוליד מצוקה אך קיומו אינו ערובה לאושר כי אנו מסתגלים אליו במהירות.
2) הקפידו על פעילות גופנית סדירה . פעילות גופנית משחררת אנדורפינים – משככי כאבים טבעיים.
3) הרבו ביחסי מין. רצוי עם מי שאתם אוהבים. במחקרים אחרונים דווח כי דווקא אלו שיש להם שותף אחד נהנים יותר מאלו שיש להם יותר שותפים וגם מאלו שאין להם כלל.
4) השקיעו זמן בפיתוח יחסים קרובים. זהו אחד מן הדברים שהם אינם חשופים לשחיקה הדוניסטית. (סף ההנאה עולה ככל שמשתמשים יותר).
5) אפשרו לגופכם את המנוחה שהוא זקוק לה. אנשים מאושרים פעילים מאוד אך גם מקפידים על מנוחה ושינה מספקת.
6) שלטו בזמנכם. אנשים מרגישים מאושרים כאשר הם ממשים מטרות שקבעו לעצמם.
7) נסו לעבוד במשרה שנותנת ביטוי לכישוריכם. אנשים מאושרים נשאבים למטלה שמאתגרת אותם מבלי להטביע אותם.
8) כבו את הטלוויזיה. הבעיה עם הטלוויזיה היא שאנו חווים בה היעדר שליטה בנעשה. השוואה בלתי נמנעת לגיבוריה היפים והעשירים מה שמשאיר אותנו מתוסכלים. והיא אינה משותפת ליתר החברים והמשפחה.
9) הכירו תודה. אנשים המתעכבים להעריך את מה שבורכו בו – בריאות, משפחה, חברים חופש חווים רמה גבוהה יותר אושר.
10) צאו מעצמכם. עזרו לנזקקים. אושר מגביר את הרצון להעניק, אך לא פחות מכך מאדירה ההענקה את האושר.

אל תרדפו את האושר כשלעצמו, התענגו על הרגע. אנשים בסך הכל לא ממש יודעים מה מביא להם אושר ולכם המרדף אחריו צפוי להיכשל – אז תיהנו מהפעילות עצמה. וזכרו:
ההצלחה היא להשיג את מה שאתם רוצים. האושר הוא לרצות את מה שאתם משיגים.




Tuesday, June 9, 2015

הארגון הלומד

שלום לכולם,
בשיעור האחרון למדנו אודות חשיבותו של הארגון הלומד עליו ארחיב בבלוג זה.
אצטט לפתיחה את דבריו של פיטר סנג'י, מומחה בתחום הניהול, אשר הכרנו את הספר שלו אודות האגון הלומד בשיעור:
"ארגון לומד,הוא מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה"
עוד טוען סנג'י כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". בשיעור ראינו חברות אשר מיישמות ארגון זה ובנוסף דיברנו על חמשה תחומים אשר מאפשרים קיום של ארגון לומד.

·         מיומנות אישית
·         מודלים מנטליים
·         חזון משותף
·         למידה של קבוצה
·         חשיבה מערכתית

מיומנות אישית-זהו תחום העוסק בפיתוח האנשים בארגון התחום מקיף את החזון האישי של העובדים בארגון מימוש הפונטציאל שלהם האכפתיות שלהם שיפור הביצועים ועוד.
מודלים מנטליים-תחום זה עוסק בפרדיגמות ובתפיסות העולם שאימצנו כבני אדםץ כלומר האנשים בארגון בעצם לומדים כיצד כל אלה יוצרים עבורנו את גבול יכולת הראייה שלנו ומכאן את גבול יכולת הצמיחה שלנו.
חזון משותף-חזון משותף חיוני לארגון לומד כך בעצם שישנו חזון משותף לכל העבודים הוא מהווה בשבילה פוקוס מרכזי לצמיחה ולשיפור מתמיד.
כך בארגונים מסויימים חזונה של החברה תלוי בכל פתח משרד.
כך בעצם החזון המשותף מהווה מכנה משותף לכלל העבודים אשר חפצים להגשימו.

למידה של קבוצה-למידה של קבוצה היא תהליך של היערכות ופיתוח היכולת של הקבוצה להגיע לתוצאות שחבריה מעוניינים בהן באמת. הלמידה כמובן נשענת על החזון המשותף של אותו ארגון
חשיבה מערכתית- אם ניתן לבנות בית מִלבֵנים בלבד? ברור לכולנו שלא. הנחת לבנים זו על זו תיצור רק אשליה של בית. סערה קלה או אפילו השענות על הקיר עשויות למוטט עלינו את הגג. ללא טיח שידביק את הלבנים זו אל זו, הקירות לא יחזיקו מעמד. ללא צנרת חשמל ומים הבית לא ימלא את תפקידו המיועד. ללא שפכטל וצבע, הגימור יהיה מחוספס, לא נעים ועשוי למנוע מאתנו לגור בבית הזה.

כך גם המושג של 'הארגון הלומד'. בלתי אפשרי להפוך ארגון לארגון לומד ללא הראייה המערכתית, המקיפה, זו שלוקחת בחשבון את הכל מרכיבי הלמידה. מה יקדם למידה בארגון? מה ימנע ממנה לצמוח אפילו אם יהיו נהלים הטובים ביותר ללמידה?

חשיבה מערכתית היא תחום העוסק בראיית השלם. זוהי מסגרת להתבוננות ביחסי גומלין (בין אנשים, בין צוותים, בין מערכות, בין ארגונים).

אז מה הוא בעצם הקשר בין חמשת התחומים?
כל אחד מחמשת התחומים עומד בזכות עצמו וארגון יכול להשקיע זמן רב בהטמעתו בארגון. יחד עם זאת, שנים של מחקר ויישום עקרונות הארגון הלומד במסגרת חברות ברחבי העולם הוכיח, ושב ומוכיח פעם אחר פעם, כי רק שילוב נכון (בהתאמה לצורכי הארגון ולמצבו המסוים של הארגון המסוים הזה) יאפשר לארגון להיות ל'ארגון לומד'.

אני חייב לציין כי תחום זה מאוד מעניין אותי ומאין כי זהו הבסיס של כל ארגון אני אישית כן הייתי רוצה לקחת חלק מארגון אשר מכיר בעקרון זה.




Wiki

שלום לכולם,
השבוע למדנו אודות 2 נושאים בהרצאה, וויקי והארגון הלומד.
בבלוג זה ארחיב על וויקי.
וויקי זה לא בהכרח וויקפדיה, פירוש המילה בעברית הוא "מהיר", אשר במקור בא מ"הוואית".
ווקי היא מערכת פשוט לבניית אתרי תוכן בעולם האינטרנט. מגוון רחב של אתרים אשר עושים שימוש  בכלי-מיקור ההמונים מאפשר לגולשים לכתוב במקביל כל תוכן שיירצו. וכן לערוך תכנים קיימים ובנוסף ליצור קישורים פנימיים באתר עצמו. במקביל כל השינויים שבוצעו מתועדים באופן אוטומטי.
רבים חושבים כי ויקי היה בעצם אנציקלופדיה, אך לא כך הדבר למערכת זו יש שימושים רבים והיא יכולה לשמש כמאגר ידע פנימי של החברה, או מאגר לימוד של מוסד לימודי אפילו יכול להיות אתר משפחתי קטן השימשו הכי יעיל שלו הוא מתן האפשרות ליצור רשת תוכן של גולשים.
ויקפדיה הייתה רק ההתחלה. אך כיום אלפי אתרי ויקי צומחים במהירות ברשת ומאפשרים לגולשים ליצור מרכזים ענקיים של עזרה עצמית, להחליף טיפים בין מטיילים ואפילו  לחשוף שחיתויות.
ישנם אתרי ויקי רבים ואתן כמה דוגמאות להם:

·         ויקי מסעות: מדריך הטיולים שמתעדכן בזמן אמת, WikiTravel
·         ויקי עשה זאת בעצמך: מאגר טיפים ברבבות נושאים WikiHow
·         ויקי גרון עמוק: אתר ההדלפות המשפיע בעולם WikiLeaks
·         ויקי מילות שירים: הויקי המצליח ביותר אחרי ויקיפדיה   LyricWik

ועוד רבים אחרים...

לווקי קיימות יתרונות רבים:

·         עריכה שיתופית - משתמשים רבים יכולים ליצור יחד גופי ידע מאוחדים.
·         מערכת רוחבית הנבנית באופן אורגני - הויקי מאפשר להתחיל ליצור ידע באופן מיידי, ולהבנות את מבנה הקישורים לאורך זמן וללא תכנון מדוייק ומוסדר מראש.
·         אין "מאחורי הקלעים" - העריכה והניהול נעשית על גבי האתר (ב-front-end).
·         מחיר - רוב מערכות הויקי הרלוונטיות הן בקוד פתוח ולכן ניתן להתקינן בעלויות נמוכות מאוד.
כל המאפיינים הללו הופכים את הויקי לכלי זול ורב עוצמה בניהול תשתית ידע רחבה.
בנוסף בשיעור דיברנו על מלחמות עריכה בויקפדיה.
בעבר המילה אינציקלופדיה הייתה יכולה ליהיות משעממת אך היום עם עידן האינטרנט אינציקלופדיות הפכו לזירת אקשן של ממש עם מלחמות אגו סוערות.
בגלל העקרון אותו הזכרתי מעלה, כל שינוי שהתבצע מתועד ונגיש לכל, לא צריכים להתאמץ יותר מדי בשביל למצוא את אותה עלילה סוערת.
ערכים שיש עליהם ויכוח הוא "רצח רבין" או "תיאוריית הקשר על רצח רבין"  או למשל מלחמת לבנון השנייה דורג כערל השלישי מבין טבלת הערכים המסוכסים ביותר ובמקום הרביעי בצלם.

לסיכום אני רואה בוויקי כלי מאוד שימושי, מעניין ומועיל.
בשיעור ראינו גם איך עורכים או מוסיפים ערך בוויקפדיה  מי יודע אולי אני גם אערוך או אוסיף ערך פעם.
ניפגש בבלוג הבא.
ובנתיים אניח כאן סרטון קטן המתאר את WIKI





Thursday, May 21, 2015

שווקי תחזית בארגונים

שלום לכולם,
בשיעור האחרון, האחרון דיברנו על שווקי תחזית. בבלוג זה אפרט על הנושא ואציג מספר חברות אשר הוצגו בשיעור ועושות שימוש בכלי זה.
שווקי תחזית הינם פרוצדורות המאפשרות את מימוש הידע של ההמון (חוכמת ההמונים) וממנפות אותו, גם במסגרת ארגונית, תוך שימוש בטכנולוגיות Web2 והתבססות על התפיסה של רשתות חברתיות.
שווקי חיזוי הם בעצם בורסות, שבהן במקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות.
בנוסף הוצגה בשיעור שווקי החיזוי של אוניברסיטת איווה- ניבוי תוצאות בחירות אשר ידועה באחוזיה הטובים בהצלחת ניבוי הבחירות, יותר מכל הסקרים שנעשו על ידי כל חברות הסקרים הגדולות.




איווה ניצלה פירצה בחוק שבה יכלה להיות כמו שוק בורסה לכל דבר והצליחה למכור באמת, ומפוקחת ל ידי הרשות לניירות ערך בארה"ב.  כמובן שהיא הייתה הראשונה והאחרונה שעשתה זאת.
המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל- 100, והם משקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. כמובן כמו בבורסות אפשר "לקנות" כמה דעות.
הכמות הנסחרת בכל פעולת קניה ומכירה משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת.

כמו בכל בורסה, גם בשווקי חיזוי המטרה להרוויח ע"י קניה של דעות ותחזיות בזול ומכירתן ביוקר.
כמו כן ישנם אתרים שלא סוחרים בכסף אמיתי אלא בכסף מדומה, למשל חברת HSX אשר הוצגה לנו בשיעור האחרון אף היא באתר יש יותר ממיליון וחצי משתמשים רשומים, החוזים בדיוק רב הכנסות של סרטים, ונתונים אלה נמכרים לאולפנים ההוליוודיים.

כעת לאחר שהבנו בערך מה הם שווקי תחזית, נבין מה בעצם עושה הארגון עם זה???

לשווקי החיזוי המסחריים ישנה אפשרות לסכום את האינפורמציה המצויה בידי עובדי הארגון, אל תוך התוצאות או התחזיות שנוצרות בהם.
ההנחה היא שלכל אחד מבין המשתתפים בשווקי החיזוי יש פיסת ידע רלוונטית לנושא הנסחר, אך אף אחד מהם אינו מחזיק בידיו מידע מושלם. באמצעות דינמיקת המסחר תורם כל אחד מהמשתתפים את הידע המצוי ברשותו.

נציג ארגונים (חלקם הגדול הוצג אף בשיעור) אשר עושים שימוש בכלי זה:

לוקהיד מרטין
ניהול סיכונים בפרוייקטים גדולים – כדי להתמקד ולטפל בסיכונים הגבוהים ביותר.





Natura (חברת קוסמטיקה)
זיהוי מוצרים בעלי פוטנציאל הצלחה גדול מאחרים. המוצרים המובילים בשוקים מובאים להחלטת הנהלה.






Campbell’s Soups
בחירת קמפיינים שיווקיים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה יותר. המשתתפים הם הם הצרכנים הסופיים (קהל היעד).


Siemens
מעקב אחרי עמידה בזמנים של פרויקטים.
המידע שנאסף משמש את ההנהלה למעקב בזמן אמת אחר התקדמות הפרויקטים השונים, תוך התראה על עיכובים בזמן.


Microsoft
יצירת תחזיות לזמן שייקח לאמץ טכנולוגיה חדשה, וכמה תיקונים יידרשו לעשות בתוכנה חדשה בששת החודשים הראשונים לשימוש בה.


HP
חיזוי היקפי מכירות של מוצרים שונים – שיפור תחזיות החברה בצורה משמעותית







Best buy
 בחינת מידת ההצלחה של מוצרים חדשים.
התוצאה - שיפור של 5% בתחזיות, וניתוח דינמי ויעיל של מגמות.


Intel
תיכנון ותאום - באיזה מפעל לייצר כדאי שבבי מחשב ומתי.
התוצאה היא כמעט 100% יעילות בהקצאת משאבי ייצור.


Elli Lily
חיזוי הצלחתן של תרופות חדשות.
השוק חוזה במדויק את התרופות שיקבלו אישורים מה
FDA, ואת סיכויי התרופות החדשות לעבור את שלב הניסויים הקליניים

General Mills
שיפור שרשרת אספקה. השווקים שיפרו את התחזיות לטווח הארוך ואת מימדי העדפת הלקוחות שלהם.


לסיכום זכרו תמיד כי שווקי החיזוי בארגון מאפשרים לארגון להפוך את החוכמה של הפרטים שבארגון לתבונה קולקטיבית!!!
הרעיון שבבסיס פלטפורמת "שווקי החיזוי" למיניהם יכול לתת מענה ולסייע לארגונים בקבלת החלטות על בסיס חוכמת ההמון, ולא רק לאגור חוכמה!
שווקי החיזוי מהווים את המגדלור המקשר, מעביר מידע ומקבל מידע בין גורמי הארגון השונים- הרובד הלא נודע...


Thursday, May 14, 2015

מיקור המונים

שלום לכולם,
בשיעור אחרון דיברנו על "מיקור המונים".
בבלוג זה ארצה לדבר קצת אודות הנושאים אשר דיברנו עליהם בשיעור ועל מיקור המונים בכללי.

בשיעור הוצגו בפנינו כל מיני חברות, חלקן בתחילת הדרך וחלקן כבר לאחר הפריצה לשוק.
ראינו כל מיני סרטונים המסבירים אודות חברות אלו.
אני אישית נורא התלהבתי מהרעיון של  Kiva  אשר מדמיינת ורוצה להשיג עולם בו לכל בני האדם אפילו באזורים המרוחקים ביותר של העולם, יהיה את הכח ליצור הזדמנות לעצמם ואפילו לאחרים.
Kiva  לא מתבססת על תרומות אלא על הלוואות לאנשים שאין להם גישה למערכות בנקאיות כך למשל אדם המתגורר באוגנדה וזקוק לכסף על מנת לרכוש עוד כבש לעדר שלו על מנת להגדיל את התפוקה שלו או רוצה לגדל זן חדש של ירק, האדם מתאר את סיפורו ומבקש הלוואה לפעמים אפילו בסכומים קטנים אשר תניב לו עולם ומלואו.
כך אנשים מסביב לעולם יכולים לראות את הפנייה של אותו אדם מאוגדנה ולעזור לו להרחיב את העסק הקטן שלו. יש לציין ש98% מהלוואות חוזרות לאנשים אשר עזרו לאותו אדם.

אני חושב שזוהי דוגמא מצוינת למימוש מיקור ההמונים וכמובן יש חברות רבות נוספות אשר עושות שימוש במיקור המונים וכמובן בחוכמת המונים.
כך למשל דיברנו בנוסף בשיעור על חברה בשם Samasource  אשר לוקחת עבודות דיגיטליות קטנות ונותנת אותן לאנשים החיים בעוני באזורים נחשלים בעולם.
עבורם זו הפעם הראשונה שהייתה להם גישה מקצועית ופורמאלית לניסיון בעבודות מסוגים כאלו.
וכמובן מאפשרת לאנשים להרוויח משכורת ולחיות בכבוד.
(כמובן שיש ויכוחים עם עניין זה הוא אם הוא אטי או לא אני לפחות חושב שדבר זה מבורך).




כעת ארצה לארחיב קצת על מיקור המונים.



חוכמת ההמונים שהפכה למיקור ההמונים כמו שציינתי בפוסטים הקודמים התחילה מזמן כבר במאה ב-19 עם אותו חוקר בריטי והפר והיא קדמה לאינטרנט.
אך כאשר קיימת טכנולוגיות המידע ועצם העבודה כי העולם הינו גלובלי  ומאפשרת שימוש רב יותר בחוכמת ההמונים מן העבר.
לכן כיום, מיקור ההמונים יכול לאפשר ביצוע פרויקטים גדולים וקטנים במהירות, באיכות גבוהה ובזול.
בנוסף ארצה לצטט את גברת עדי זמיר, סמנכ"לית ניהול מוצר באמרלד, מדבריה במפגש PMO .
נושא הרצאתה של זמיר היה "חוכמת המונים, מיקור המונים ומה שביניהם" .
במפגש היא תיארה יתרונות וחסרונות במעבר למיקור המונים אליהם ארצה להתייחס כדי שנבין גם שהעולם לא כזה ורוד J
"משימות המועברות למיקור המונים הן כאלה הניתנות לביצוע מהיר, מאפשרות עומס קוגניטיבי ורמת מורכבות נמוכים", אמרה זמיר. "בנוסף, הן אובייקטיביות וניתנות לאימות".
לדבריה, "המשתמשים אוהבים לתרום לפרויקטים, במיוחד כשהם מספקים להם סקרנות ואתגר, תחושת שייכות, תרומה לקהילה ודברים נוספים מעין אלה. לארגון זה מקצר את משך העבודה ומאפשר לבצע אותה 24 שעות ביממה, זה יותר זול ויותר טוב, וכולל פוטנציאל אנושי גבוה שמספק מגוון של דעות, רעיונות וניסיון. כל ארגון יכול להעביר למיקור המונים פרויקטים לא דחופים".
"לשם כך נדרש שינוי תפיסה בארגונים רבים, משום שעד היום, במקרים כאלה היה נפוץ לפנות ליועצים, ופתאום הקהל הרחב יכול לספק את הפתרון", סיכמה זמיר. "מנהלים ומומחים בארגון שנפגעים מהתחרות מנסים לטעון שהדבר אינו ישים ושמדובר בהשקעת זמן במשחקים במקום בעבודה האמיתית. עולה גם שאלת הקניין הרוחני – של מי הרעיון. בנוסף, יש ארגונים שחוששים שהידע יברח. לפיכך, צריך לבחון אם שיטת מיקור ההמונים מתאימה וכיצד לבצעה בכל פרויקט לגופו".
עד כאן להיום בבלוג זה.