שלום לכולם,
בשיעור אחרון דיברנו על "מיקור המונים".
בבלוג זה ארצה לדבר קצת אודות הנושאים אשר דיברנו עליהם בשיעור ועל
מיקור המונים בכללי.
בשיעור הוצגו בפנינו כל מיני חברות, חלקן בתחילת הדרך וחלקן כבר לאחר
הפריצה לשוק.
ראינו כל מיני סרטונים המסבירים אודות חברות אלו.
אני אישית נורא התלהבתי מהרעיון של
Kiva אשר מדמיינת ורוצה
להשיג עולם בו לכל בני האדם אפילו באזורים המרוחקים ביותר של העולם, יהיה את הכח
ליצור הזדמנות לעצמם ואפילו לאחרים.
Kiva לא מתבססת על תרומות
אלא על הלוואות לאנשים שאין להם גישה למערכות בנקאיות כך למשל אדם המתגורר באוגנדה
וזקוק לכסף על מנת לרכוש עוד כבש לעדר שלו על מנת להגדיל את התפוקה שלו או רוצה
לגדל זן חדש של ירק, האדם מתאר את סיפורו ומבקש הלוואה לפעמים אפילו בסכומים קטנים
אשר תניב לו עולם ומלואו.
כך אנשים מסביב לעולם יכולים לראות את הפנייה של אותו אדם מאוגדנה ולעזור
לו להרחיב את העסק הקטן שלו. יש לציין ש98% מהלוואות חוזרות לאנשים אשר עזרו לאותו
אדם.
אני חושב שזוהי דוגמא מצוינת למימוש מיקור ההמונים וכמובן יש חברות
רבות נוספות אשר עושות שימוש במיקור המונים וכמובן בחוכמת המונים.
כך למשל דיברנו בנוסף בשיעור על חברה בשם Samasource אשר לוקחת עבודות דיגיטליות
קטנות ונותנת אותן לאנשים החיים בעוני באזורים נחשלים בעולם.
עבורם זו הפעם הראשונה שהייתה להם גישה מקצועית ופורמאלית לניסיון
בעבודות מסוגים כאלו.
וכמובן מאפשרת לאנשים להרוויח משכורת ולחיות בכבוד.
(כמובן שיש ויכוחים עם עניין זה הוא אם הוא אטי או לא אני לפחות חושב
שדבר זה מבורך).
כעת ארצה לארחיב קצת על מיקור המונים.
חוכמת ההמונים שהפכה למיקור ההמונים כמו שציינתי בפוסטים הקודמים
התחילה מזמן כבר במאה ב-19 עם אותו חוקר בריטי והפר והיא קדמה לאינטרנט.
אך כאשר קיימת טכנולוגיות המידע ועצם העבודה כי העולם הינו גלובלי ומאפשרת שימוש רב יותר בחוכמת ההמונים מן העבר.
לכן כיום, מיקור ההמונים יכול לאפשר ביצוע פרויקטים גדולים וקטנים
במהירות, באיכות גבוהה ובזול.
בנוסף ארצה לצטט את גברת עדי זמיר, סמנכ"לית ניהול מוצר באמרלד,
מדבריה במפגש PMO .
נושא הרצאתה של זמיר היה "חוכמת המונים, מיקור המונים ומה
שביניהם" .
במפגש היא תיארה יתרונות וחסרונות במעבר למיקור המונים אליהם ארצה
להתייחס כדי שנבין גם שהעולם לא כזה ורוד J
"משימות המועברות
למיקור המונים הן כאלה הניתנות לביצוע מהיר, מאפשרות עומס קוגניטיבי ורמת מורכבות
נמוכים", אמרה זמיר. "בנוסף, הן אובייקטיביות וניתנות לאימות".
לדבריה, "המשתמשים אוהבים לתרום לפרויקטים, במיוחד כשהם מספקים
להם סקרנות ואתגר, תחושת שייכות, תרומה לקהילה ודברים נוספים מעין אלה. לארגון זה
מקצר את משך העבודה ומאפשר לבצע אותה 24 שעות ביממה, זה יותר זול ויותר טוב, וכולל
פוטנציאל אנושי גבוה שמספק מגוון של דעות, רעיונות וניסיון. כל ארגון יכול להעביר
למיקור המונים פרויקטים לא דחופים".
"לשם כך נדרש שינוי
תפיסה בארגונים רבים, משום שעד היום, במקרים כאלה היה נפוץ לפנות ליועצים, ופתאום
הקהל הרחב יכול לספק את הפתרון", סיכמה זמיר. "מנהלים ומומחים בארגון
שנפגעים מהתחרות מנסים לטעון שהדבר אינו ישים ושמדובר בהשקעת זמן במשחקים במקום
בעבודה האמיתית. עולה גם שאלת הקניין הרוחני – של מי הרעיון. בנוסף, יש ארגונים
שחוששים שהידע יברח. לפיכך, צריך לבחון אם שיטת מיקור ההמונים מתאימה וכיצד לבצעה
בכל פרויקט לגופו".
עד כאן להיום בבלוג זה.
No comments:
Post a Comment