3 תנאים המחייבים לקיום חוכמת המונים

בבלוג הקודם שלי על חוכמת ההמונים הצגתי 3 תנאים המאפשרים שאכן תתקיים חוכמת המונים בבלוג זה ארצה להרחיב על תנאים אלו: מגוון, אי תלות בין אנשים, אגרגציה.

מגוון:

התנאי מתחייב הראשון בכדי שחוכמת ההמונים תפעל הינו מגוון.

כלומר צריך מגוון רחוב של דעות שונות מגוון של מוצרים שחלקם פחות מוצלח מגוון של הצעות חלקן טובות יותר אך חלקן טובות פחות.

כלומר היכולת של הפרט לקבל את כל הדעות השונות והמגוונות לקחת את כולם ולסנן בתוכם את העצות הטובות לו והטובות פחות.

עוד באמצעות המגוון נותן לנו לראות נקודות מבט רבות בכך שנבצע בסופו של דבר את ההחלטה הטובה ביותר, דבר שהיה קשה לנו לעשות עם פרספקטיבה אחת.

דוגמה לכך היא (לקוח מאתר "מאקו")

כשהחום של ליאו קוגן בן הארבע מניו יורק עלה, ופניו התנפחו, אמו דברה לקחה אותו לרופא הילדים שלה וסמכה עליו כשהסביר שליאו כנראה נדבק בחיידק הסטרפטוקוק. הרופא שלח אותם הביתה עם מרשם לאנטיביוטיקה, ודברה צילמה את ליאו והעלתה לפייסבוק בליווי בדיחה צינית: "אין כמו להעביר את יום האם בבילוי של שבת בבוקר אצל רופא ילדים". למחרת בבוקר, פניו של ליאו התנפחו לגודל כפול מגודלם המקורי, קוגן צחקה פחות. הרופא המשיך לטעון שמדובר בסטרפטוקוק, אבל היא לא נרגעה ופרסמה תמונות נוספות של בנה בפייסבוק. תוך דקות ספורות התקשרה אליה חברתה סטפני, שסבלה בעבר ממחלת הקוואסקי הנדירה, מחלה הגורמת לדלקת חריפה בכלי הדם – וזיהתה את תסמיני המחלה כפי שהופיעו לידי ביטוי אצל ליאו הקטן. מאוחר יותר פנה אל קוגן גם בן דודה, קרדיולוג ילדים, והעלה את אותה אפשרות.. היא מיהרה לבית החולים וליאו קיבל את הטיפול המתאים בזמן

ניתן לראות איך דבורה לא הייתה מודעת לכך שהיא עושה שימוש בחוכמת ההמונים אך ממגוון הדעות שהיא קיבלה היא הצליחה להציל את חיי ליאו קוגן הקטן.

אי תלות בין אנשים:

התנאי המתחייב השני, כדי שאכן עיקרון חוכמת ההמונים יפעל, הנו אי תלות בין האנשים השותפים להערכה, לחיזוי או לכל קבלת החלטה אחרת.

חשיבותה של האי תלות היא ב2 אופנים האחד הוא שישנו סיכוי גבוה לקבל מידע חדש מאוכלוסייה שאין תלות ביניהם כך נקבל מגוון רחב יותר של דעות והשני הוא לא יהיה ניתן לשגות שוב ושוב כלומר קבלת מידע שגוי מקבוצה קטנה של אנשים הוא בסדר כל עוד אינו מקלל את שיפוטה של כל הקבוצה.

דוגמא לכך גם מאתר מאקו

דוגמה נוספת לגיוס כוח ההמונים היא CrowdMed –  מיזם רפואי שהקימו שני הייטקיסטים ומעצבת גרפית מקליפורניה שנועד לזהות מחלות כרוניות שטרם אובחנו. בדומה לניסוי השור – שקלול דעותיהם של קהל רחב ומגוון אמור לתת גם פה תשובה מדויקת יותר מזאת של מומחה אחד בלבד. החולה מעלה את תיקו האישי לרשת ונפרד מ-200 דולר, וכל אדם באשר הוא מוזמן להצטרף כ"מאבחן רפואי". כ-4,000 נותני דיאגנוזה מהמרים על האבחנה ההגיונית ביותר לדעתם. שלוש האפשרויות הסבירות ביותר מוגשות לחולה. מקים האתר, ג'ארד היימן, הסביר שבניסוי התחלתי לבדיקת דיוק השיטה, משתתפים הווירטואליים פיצחו 20 מקרים לא מאובחנים תוך שבוע. מקימי האתר טוענים שהוא מציל חיי אדם, אך הם אינם מציגים דוגמאות קונקרטיות ומדגישים כי האבחנות הן רק המלצה שאיתה יש לגשת לרופא.

כלומר אוכלוסיה גדולה שאין ביניה תלול כלשהי העלתה את הדעות שלה לגבי התיק הרפואי כמובן שאשנים טעו אך לבסוף רק 3 הסבירות ביותר בועברו לחולה.

אגרגציה:

התנאי השלישי והאחרון, כדי שאכן עיקרון חוכמת ההמונים יפעל, הנו עיקרון האגרגציה,
חשוב להבין שכאשר יש לי קבוצה גדולה של אנשים בלתי תלויים, בעלי מגוון דעות, אם אין דרך טובה לאסוף, ללקט ולצבור מחדש את דעותיהם, הרי שאין חוכמה של ההמון ככלל משותף. וזוהי מהותה של האגרגציה.

הדוגמא הטובה ביותר לכך האי מנוע החיפוש "גוגל"

דוגמא חיובית לכך הנה מנוע החיפושGoogle :  האינטרנט מלא במידע שנכתב ע"י אנשים בלתי תלויים בעלי דעות מגוונות. גדולתו של המנוע, ביכולתו לסקור את המידע הרב, הבלתי תלוי ומגוון, ולצברו מחדש באופן שיהיה מעשי לשימוש.

כלומר לאחר איסוף כל הדעות הרבות והידע הכולל שאספנו צריך לאגד אותו למקום אחד שיהיה נגיש לכולם ויהיה ניתן להשתמש בו

דוגמא שלילית לכך היא קהילות המודיעין לפני 11 בספטמבר היה ביזור והיו המון ארגונים בלתי תלויים בעלי דעות. אך לא הייתה צבירה מחדש של כל המידע שנאסף על ידי כל הארוגנים לכן היה נדרש כדי לאפשר לכולם נגישות אליו

עד כאן הבלוג השני שלי בנושא חוכמת ההמונים....