שווקי תחזית בארגונים

שלום לכולם,

בשיעור האחרון, האחרון דיברנו על שווקי תחזית. בבלוג זה אפרט על הנושא ואציג מספר חברות אשר הוצגו בשיעור ועושות שימוש בכלי זה.

שווקי תחזית הינם פרוצדורות המאפשרות את מימוש הידע של ההמון (חוכמת ההמונים) וממנפות אותו, גם במסגרת ארגונית, תוך שימוש בטכנולוגיות Web2 והתבססות על התפיסה של רשתות חברתיות.

שווקי חיזוי הם בעצם בורסות, שבהן במקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות.

בנוסף הוצגה בשיעור שווקי החיזוי של אוניברסיטת איווה- ניבוי תוצאות בחירות אשר ידועה באחוזיה הטובים בהצלחת ניבוי הבחירות, יותר מכל הסקרים שנעשו על ידי כל חברות הסקרים הגדולות.

איווה ניצלה פירצה בחוק שבה יכלה להיות כמו שוק בורסה לכל דבר והצליחה למכור באמת, ומפוקחת ל ידי הרשות לניירות ערך בארה"ב.  כמובן שהיא הייתה הראשונה והאחרונה שעשתה זאת.

המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל- 100, והם משקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. כמובן כמו בבורסות אפשר "לקנות" כמה דעות.

הכמות הנסחרת בכל פעולת קניה ומכירה משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת.

כמו בכל בורסה, גם בשווקי חיזוי המטרה להרוויח ע"י קניה של דעות ותחזיות בזול ומכירתן ביוקר.

כמו כן ישנם אתרים שלא סוחרים בכסף אמיתי אלא בכסף מדומה, למשל חברת HSX אשר הוצגה לנו בשיעור האחרון אף היא באתר יש יותר ממיליון וחצי משתמשים רשומים, החוזים בדיוק רב הכנסות של סרטים, ונתונים אלה נמכרים לאולפנים ההוליוודיים.

כעת לאחר שהבנו בערך מה הם שווקי תחזית, נבין מה בעצם עושה הארגון עם זה???

לשווקי החיזוי המסחריים ישנה אפשרות לסכום את האינפורמציה המצויה בידי עובדי הארגון, אל תוך התוצאות או התחזיות שנוצרות בהם.

ההנחה היא שלכל אחד מבין המשתתפים בשווקי החיזוי יש פיסת ידע רלוונטית לנושא הנסחר, אך אף אחד מהם אינו מחזיק בידיו מידע מושלם. באמצעות דינמיקת המסחר תורם כל אחד מהמשתתפים את הידע המצוי ברשותו.

נציג ארגונים (חלקם הגדול הוצג אף בשיעור) אשר עושים שימוש בכלי זה:

לוקהיד מרטין

ניהול סיכונים בפרוייקטים גדולים – כדי להתמקד ולטפל בסיכונים הגבוהים ביותר.

Natura (חברת קוסמטיקה)

זיהוי מוצרים בעלי פוטנציאל הצלחה גדול מאחרים. המוצרים המובילים בשוקים מובאים להחלטת הנהלה.

Campbell’s Soups

בחירת קמפיינים שיווקיים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה יותר. המשתתפים הם הם הצרכנים הסופיים (קהל היעד).

Siemens

מעקב אחרי עמידה בזמנים של פרויקטים.
המידע שנאסף משמש את ההנהלה למעקב בזמן אמת אחר התקדמות הפרויקטים השונים, תוך התראה על עיכובים בזמן.

Microsoft

יצירת תחזיות לזמן שייקח לאמץ טכנולוגיה חדשה, וכמה תיקונים יידרשו לעשות בתוכנה חדשה בששת החודשים הראשונים לשימוש בה.

HP

חיזוי היקפי מכירות של מוצרים שונים – שיפור תחזיות החברה בצורה משמעותית

Best buy

 בחינת מידת ההצלחה של מוצרים חדשים.
התוצאה - שיפור של 5% בתחזיות, וניתוח דינמי ויעיל של מגמות.

Intel

תיכנון ותאום - באיזה מפעל לייצר כדאי שבבי מחשב ומתי.
התוצאה היא כמעט 100% יעילות בהקצאת משאבי ייצור.

Elli Lily

חיזוי הצלחתן של תרופות חדשות.
השוק חוזה במדויק את התרופות שיקבלו אישורים מה FDA, ואת סיכויי התרופות החדשות לעבור את שלב הניסויים הקליניים

General Mills

שיפור שרשרת אספקה. השווקים שיפרו את התחזיות לטווח הארוך ואת מימדי העדפת הלקוחות שלהם.

לסיכום זכרו תמיד כי שווקי החיזוי בארגון מאפשרים לארגון להפוך את החוכמה של הפרטים שבארגון לתבונה קולקטיבית!!!

הרעיון שבבסיס פלטפורמת "שווקי החיזוי" למיניהם יכול לתת מענה ולסייע לארגונים בקבלת החלטות על בסיס חוכמת ההמון, ולא רק לאגור חוכמה!

שווקי החיזוי מהווים את המגדלור המקשר, מעביר מידע ומקבל מידע בין גורמי הארגון השונים- הרובד הלא נודע...

מיקור המונים

שלום לכולם,

בשיעור אחרון דיברנו על "מיקור המונים".

בבלוג זה ארצה לדבר קצת אודות הנושאים אשר דיברנו עליהם בשיעור ועל מיקור המונים בכללי.

בשיעור הוצגו בפנינו כל מיני חברות, חלקן בתחילת הדרך וחלקן כבר לאחר הפריצה לשוק.

ראינו כל מיני סרטונים המסבירים אודות חברות אלו.

אני אישית נורא התלהבתי מהרעיון של  Kiva  אשר מדמיינת ורוצה להשיג עולם בו לכל בני האדם אפילו באזורים המרוחקים ביותר של העולם, יהיה את הכח ליצור הזדמנות לעצמם ואפילו לאחרים.

Kiva  לא מתבססת על תרומות אלא על הלוואות לאנשים שאין להם גישה למערכות בנקאיות כך למשל אדם המתגורר באוגנדה וזקוק לכסף על מנת לרכוש עוד כבש לעדר שלו על מנת להגדיל את התפוקה שלו או רוצה לגדל זן חדש של ירק, האדם מתאר את סיפורו ומבקש הלוואה לפעמים אפילו בסכומים קטנים אשר תניב לו עולם ומלואו.

כך אנשים מסביב לעולם יכולים לראות את הפנייה של אותו אדם מאוגדנה ולעזור לו להרחיב את העסק הקטן שלו. יש לציין ש98% מהלוואות חוזרות לאנשים אשר עזרו לאותו אדם.

אני חושב שזוהי דוגמא מצוינת למימוש מיקור ההמונים וכמובן יש חברות רבות נוספות אשר עושות שימוש במיקור המונים וכמובן בחוכמת המונים.

כך למשל דיברנו בנוסף בשיעור על חברה בשם Samasource  אשר לוקחת עבודות דיגיטליות קטנות ונותנת אותן לאנשים החיים בעוני באזורים נחשלים בעולם.

עבורם זו הפעם הראשונה שהייתה להם גישה מקצועית ופורמאלית לניסיון בעבודות מסוגים כאלו.

וכמובן מאפשרת לאנשים להרוויח משכורת ולחיות בכבוד.

(כמובן שיש ויכוחים עם עניין זה הוא אם הוא אטי או לא אני לפחות חושב שדבר זה מבורך).

כעת ארצה לארחיב קצת על מיקור המונים.

חוכמת ההמונים שהפכה למיקור ההמונים כמו שציינתי בפוסטים הקודמים התחילה מזמן כבר במאה ב-19 עם אותו חוקר בריטי והפר והיא קדמה לאינטרנט.

אך כאשר קיימת טכנולוגיות המידע ועצם העבודה כי העולם הינו גלובלי  ומאפשרת שימוש רב יותר בחוכמת ההמונים מן העבר.

לכן כיום, מיקור ההמונים יכול לאפשר ביצוע פרויקטים גדולים וקטנים במהירות, באיכות גבוהה ובזול.

בנוסף ארצה לצטט את גברת עדי זמיר, סמנכ"לית ניהול מוצר באמרלד, מדבריה במפגש PMO .

נושא הרצאתה של זמיר היה "חוכמת המונים, מיקור המונים ומה שביניהם" .

במפגש היא תיארה יתרונות וחסרונות במעבר למיקור המונים אליהם ארצה להתייחס כדי שנבין גם שהעולם לא כזה ורוד J

"משימות המועברות למיקור המונים הן כאלה הניתנות לביצוע מהיר, מאפשרות עומס קוגניטיבי ורמת מורכבות נמוכים", אמרה זמיר. "בנוסף, הן אובייקטיביות וניתנות לאימות".

לדבריה, "המשתמשים אוהבים לתרום לפרויקטים, במיוחד כשהם מספקים להם סקרנות ואתגר, תחושת שייכות, תרומה לקהילה ודברים נוספים מעין אלה. לארגון זה מקצר את משך העבודה ומאפשר לבצע אותה 24 שעות ביממה, זה יותר זול ויותר טוב, וכולל פוטנציאל אנושי גבוה שמספק מגוון של דעות, רעיונות וניסיון. כל ארגון יכול להעביר למיקור המונים פרויקטים לא דחופים".

"לשם כך נדרש שינוי תפיסה בארגונים רבים, משום שעד היום, במקרים כאלה היה נפוץ לפנות ליועצים, ופתאום הקהל הרחב יכול לספק את הפתרון", סיכמה זמיר. "מנהלים ומומחים בארגון שנפגעים מהתחרות מנסים לטעון שהדבר אינו ישים ושמדובר בהשקעת זמן במשחקים במקום בעבודה האמיתית. עולה גם שאלת הקניין הרוחני – של מי הרעיון. בנוסף, יש ארגונים שחוששים שהידע יברח. לפיכך, צריך לבחון אם שיטת מיקור ההמונים מתאימה וכיצד לבצעה בכל פרויקט לגופו".

עד כאן להיום בבלוג זה.

3 תנאים המחייבים לקיום חוכמת המונים

בבלוג הקודם שלי על חוכמת ההמונים הצגתי 3 תנאים המאפשרים שאכן תתקיים חוכמת המונים בבלוג זה ארצה להרחיב על תנאים אלו: מגוון, אי תלות בין אנשים, אגרגציה.

מגוון:

התנאי מתחייב הראשון בכדי שחוכמת ההמונים תפעל הינו מגוון.

כלומר צריך מגוון רחוב של דעות שונות מגוון של מוצרים שחלקם פחות מוצלח מגוון של הצעות חלקן טובות יותר אך חלקן טובות פחות.

כלומר היכולת של הפרט לקבל את כל הדעות השונות והמגוונות לקחת את כולם ולסנן בתוכם את העצות הטובות לו והטובות פחות.

עוד באמצעות המגוון נותן לנו לראות נקודות מבט רבות בכך שנבצע בסופו של דבר את ההחלטה הטובה ביותר, דבר שהיה קשה לנו לעשות עם פרספקטיבה אחת.

דוגמה לכך היא (לקוח מאתר "מאקו")

כשהחום של ליאו קוגן בן הארבע מניו יורק עלה, ופניו התנפחו, אמו דברה לקחה אותו לרופא הילדים שלה וסמכה עליו כשהסביר שליאו כנראה נדבק בחיידק הסטרפטוקוק. הרופא שלח אותם הביתה עם מרשם לאנטיביוטיקה, ודברה צילמה את ליאו והעלתה לפייסבוק בליווי בדיחה צינית: "אין כמו להעביר את יום האם בבילוי של שבת בבוקר אצל רופא ילדים". למחרת בבוקר, פניו של ליאו התנפחו לגודל כפול מגודלם המקורי, קוגן צחקה פחות. הרופא המשיך לטעון שמדובר בסטרפטוקוק, אבל היא לא נרגעה ופרסמה תמונות נוספות של בנה בפייסבוק. תוך דקות ספורות התקשרה אליה חברתה סטפני, שסבלה בעבר ממחלת הקוואסקי הנדירה, מחלה הגורמת לדלקת חריפה בכלי הדם – וזיהתה את תסמיני המחלה כפי שהופיעו לידי ביטוי אצל ליאו הקטן. מאוחר יותר פנה אל קוגן גם בן דודה, קרדיולוג ילדים, והעלה את אותה אפשרות.. היא מיהרה לבית החולים וליאו קיבל את הטיפול המתאים בזמן

ניתן לראות איך דבורה לא הייתה מודעת לכך שהיא עושה שימוש בחוכמת ההמונים אך ממגוון הדעות שהיא קיבלה היא הצליחה להציל את חיי ליאו קוגן הקטן.

אי תלות בין אנשים:

התנאי המתחייב השני, כדי שאכן עיקרון חוכמת ההמונים יפעל, הנו אי תלות בין האנשים השותפים להערכה, לחיזוי או לכל קבלת החלטה אחרת.

חשיבותה של האי תלות היא ב2 אופנים האחד הוא שישנו סיכוי גבוה לקבל מידע חדש מאוכלוסייה שאין תלות ביניהם כך נקבל מגוון רחב יותר של דעות והשני הוא לא יהיה ניתן לשגות שוב ושוב כלומר קבלת מידע שגוי מקבוצה קטנה של אנשים הוא בסדר כל עוד אינו מקלל את שיפוטה של כל הקבוצה.

דוגמא לכך גם מאתר מאקו

דוגמה נוספת לגיוס כוח ההמונים היא CrowdMed –  מיזם רפואי שהקימו שני הייטקיסטים ומעצבת גרפית מקליפורניה שנועד לזהות מחלות כרוניות שטרם אובחנו. בדומה לניסוי השור – שקלול דעותיהם של קהל רחב ומגוון אמור לתת גם פה תשובה מדויקת יותר מזאת של מומחה אחד בלבד. החולה מעלה את תיקו האישי לרשת ונפרד מ-200 דולר, וכל אדם באשר הוא מוזמן להצטרף כ"מאבחן רפואי". כ-4,000 נותני דיאגנוזה מהמרים על האבחנה ההגיונית ביותר לדעתם. שלוש האפשרויות הסבירות ביותר מוגשות לחולה. מקים האתר, ג'ארד היימן, הסביר שבניסוי התחלתי לבדיקת דיוק השיטה, משתתפים הווירטואליים פיצחו 20 מקרים לא מאובחנים תוך שבוע. מקימי האתר טוענים שהוא מציל חיי אדם, אך הם אינם מציגים דוגמאות קונקרטיות ומדגישים כי האבחנות הן רק המלצה שאיתה יש לגשת לרופא.

כלומר אוכלוסיה גדולה שאין ביניה תלול כלשהי העלתה את הדעות שלה לגבי התיק הרפואי כמובן שאשנים טעו אך לבסוף רק 3 הסבירות ביותר בועברו לחולה.

אגרגציה:

התנאי השלישי והאחרון, כדי שאכן עיקרון חוכמת ההמונים יפעל, הנו עיקרון האגרגציה,
חשוב להבין שכאשר יש לי קבוצה גדולה של אנשים בלתי תלויים, בעלי מגוון דעות, אם אין דרך טובה לאסוף, ללקט ולצבור מחדש את דעותיהם, הרי שאין חוכמה של ההמון ככלל משותף. וזוהי מהותה של האגרגציה.

הדוגמא הטובה ביותר לכך האי מנוע החיפוש "גוגל"

דוגמא חיובית לכך הנה מנוע החיפושGoogle :  האינטרנט מלא במידע שנכתב ע"י אנשים בלתי תלויים בעלי דעות מגוונות. גדולתו של המנוע, ביכולתו לסקור את המידע הרב, הבלתי תלוי ומגוון, ולצברו מחדש באופן שיהיה מעשי לשימוש.

כלומר לאחר איסוף כל הדעות הרבות והידע הכולל שאספנו צריך לאגד אותו למקום אחד שיהיה נגיש לכולם ויהיה ניתן להשתמש בו

דוגמא שלילית לכך היא קהילות המודיעין לפני 11 בספטמבר היה ביזור והיו המון ארגונים בלתי תלויים בעלי דעות. אך לא הייתה צבירה מחדש של כל המידע שנאסף על ידי כל הארוגנים לכן היה נדרש כדי לאפשר לכולם נגישות אליו

עד כאן הבלוג השני שלי בנושא חוכמת ההמונים....

חוכמת ההמונים

בשיעור האחרון דיברנו על חוכמת ההמונים גילינו כי ככל שישנם יותר אנשים כך אנו יכולים לרכוש יותר מידע בהשוואה לרכישת מידע לבן אדם בודד, לא משנה עד כמה האדם משכיל.

הדוגמא הכי טובה לכך היא ויקפדיה, אתר שהוא בעצם קוד פתוח לקהל הרחב בו כל אחד יכול בתנאים מסויימים לכתוב ולהעשיר את הידע שלנו לגבי ערך מסוים כך מידע רחב ומגוון של אנשים שונים אנו רוכשים מידע.

ארצה להרחיב על דוגמא, נניח ש100 סטודנטים יושבים בכיתה, המרצה בוחר מספר ומבקש מאחד התלמידים לנסות ולנחש מה המספר שבחר, הסיכוי שהסטודנט יצליח לנחש את המספר שהמרצה בחר הוא נמוך מאוד. אבל אם המרצה יבקש מכלל הכיתה לנסות ולנחש מספר ויבקש מאחד התלמידים לרשום את התוצאות ניווכח לראות כי אם כל התשובות שנבחרו אינן נכונות אך הממוצע של תשובות הסטודנטים  נותן את התשובה המדויקת.

ניתן לראות כי כוחם של רבים עוזר לנו לקבל החלטות נכונות.

כבר בהיסטוריה הרחוקה אנו עדים לקיומו של מושג זה אותו חקר פרנסיס גלטון ב1906 והוא המחיש זאת בעזרת סיפר על מבחן השור הוא מספר על יריד מכירת חיות שבו נערכה תחרות הימורים על המשקל הצפוי של שור מסוים שעתיד להישחט. סר פרנסיס גלטון שביקר במקום, לקח את פתקאות ההימורים וחקר אותן. הוא מצא כי ממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 ק"ג, קרוב מאוד למשקל האמיתי של השור, 543.4 ק"ג. מכאן גזר את המסקנה שעומדת בבסיס התאוריה שלו: הרבים חכמים הרבה יותר מהמעטים, לא משנה עד כמה המעטים יהיו מוכשרים ומומחים בתחומם.

עוד דוגמא לחוכמת ההמונים היא מנוע החיפוש של גוגל על ידי האלגוריתם המיוחד שלו אשר מונה את מספר הפעמים שגולש נכנס לדף מסוים ובעזרת נתונים אלה מדרג את תוצאות החיפוש של כל אתר וכך נראה בתוצאות החיפוש קודם את האתרים עם מספר הלחיצות הגדול ביותר.

בנוסף אמחיש בעזרת דוגמא אישית כאשר אני רוצה לצפות בסרט מסוים אני לא צופה בו עד אשר אני רואה את דירוג הגולשים אודות אותו סרט אני משתמש בחוכמת ההמונים על מנת לראות את דירוג הסרט ורק אז מקבל החלטה אם לראות את הסרט או לא.

כך גם חוכמת ההמונים עוזרת לי לקבל החלטה אם לקנות מוצר מסוים או לא.

עוד אנו נוכחים לדעת זאת באפליקציית הניווט "וויז" אשר משתמשת רבות בחוכמת ההמונים על מנת לבנות את המפות שלה וכן על מנת לדווח דיווחים על עומסי תנועה מכמונות מהירות וכו'.

 עוד נתון מעניין בתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר"|. 65% מהפעמים החבר הטלפוני ענה תשובה נכונה לעומת 91% פעמים שבהם הקהל באולפן ענה תשובה נכונה.

לסיכום אנו עדים לשימוש בחוכמת ההמונים בחיי היום ואני צופה כי דבר זה רק התפתח ויתרום רבות להתפתחות האנושות כולה אנו עדים לכך מדוגמאות מן העבר ומדוגמאות בחיי היום יום ורק צריך לנצל אותה, כלומר לשמר ואף לשפר את היכולת לצבור את המידע, ובמבחינה  אינדיבידואלית היכולת של הפרט לקבל דעות שונות וכך לקבל את ההחלטה הנכונה המתאימה לו.

הקשב שלנו ככח כלכלי

שלום לכולם ושבוע טוב,

בשיעור דיברנו על כלכלת הידע ומאפייני הכלכלה החדשה, דיברנו על מוצרי ידע אשר ערך השוק שלהם נובע מהמידע הגלום בהם.

את הקשב שלנו אנו מנהלים באופן מחושב, גם אם לא מודעים לכך, ולא מבזבזים אותו על דברים חסרי חשיבות עבורנו.

כך למשל בחיי היום יום שלנו נרצה להעדיף לתת את מירב הקשב שלנו לדברים החשובים באמת.

על כך ארחיב, עבור המפרסמים קיים קושי לתפוס את הקשב שלנו כיוון שתשומת הלב שלנו, הצרכנים, הינו משאב במחסור עקב עומס יתר של מידע.

לכן, הקשב שלנו הינו המטרה הראשונה עבור המפרסמים. אם  הם יצליחו ואכן ישיגו את הקשב של הצרכנים, הם ישפיעו על תהליך קבלת ההחלטות שלהם בבואם לקנות מוצר.

אנו עדים לפרסומות הגלויות והסמויות בכל מקום אפילו בקניות בסופר-מרקטים השונים קיימים כרוזים אשר מנסים לתפוס את הקשב שלנו בנסיון לחדור לתודעה שלנו ולמכור לנו עוד מוצר שבד"כ לא נחוץ.

גם באתרי האינטרנט השונים המידע אשר אנחנו מחפשים נשמר ומפוענח אצל המפרסמים אשר ישמש אותם להציע לנו פרסומות בעתיד הקרוב.

אדגים זאת בסיפור אישי קצר, בסופ"ש האחרון ביליתי בנופש המדובר של הסטודנטים באילת, אני וחבריי רצינו לברר את האופציה להישאר לילה נוסף במלון בו שהינו מעבר לנופש - חיפוש קצר בגוגל הניב לי את המבוקש ובזה נגמר חיפוש המידע שלי, אך לא עבור המפרסמים.

יום לאחר מכן אני מבחין כי באחד האתרים ששהיתי בהם צצה לה פרסומת לא קטנה במיקום "מושך את העין" בגין עלות לינה במלון המבוקש וזוהי רק דוגמא אחת מרבות.

המפרסמים דואגים להשתמש במידע שלנו ולהנגיש לנו בכל דרך אפשרית.

בזמן שאנו בכלל כמהים למידע אחר דואגים לתת לנו מידע לא רלוונטי לחלוטין בכמיהה לזכות ולהעמיס עלינו מידע אשר בד"כ כבר לא נחוץ לנו.

עוד ניסיון מצד המפרסמים שמצאתי בחיפוש קטן בגוגל, (אגב, ניסיון לא חוקי) הוא הפרסומות הסמויות בזמן שאנו צופים למשל במשחק כדורגל, חברת 

"קוקה-קולה" דאגה לשתול לנו בתודעה מידע אחר לחלוטין:

פרסומת תת הכרתית לקוקה-קולה 

אפילו בסרטוני ב"יוטיוב" שאנו צופים כמסדר יום דואגים לתת לנו פרסומת ובשניות הבודדות שיש להם (עד אשר נלחץ "דלג") ינסו לרכוש את תשומת הלב שלנו, הם ינצלו את המירב על מנת שלא נדלג עליהם כמו למשל בסרטון הבא:

רק אל תדלג 

קיימות עוד דוגמאות רבות בנושא הזה, כך בעצם ניתן לראות שקיים אתגר גדול להשיג את תשומת הלב של הלקוחות והמפרסמים והם יעשו הכל על מנת לזכות במקום קטן אצלנו למידע שהם רוצים להכניס לנו.

בנוסף דיברנו על האינצקלופדיה בעבר ועל איך הנושא שונה היום עד אשר אין להם בכלל ערך כיום מלבד לצבור אבק במזווה.

בעבר ההורים שלנו היום עושים הכל על מנת להכניס בנו עוד מידע ולכן רכשו עבורנו את האנציקלופדיות היקרות שהיום הם עם העידן המקוון הם חסרות כל ערך לעומת מחיריהם הגבוהים בעבר.

כיום במידע משמש כסחורת שוק אך כיום ניתן לקבל את כל המידע באינטרנט.

ולכן, עקב בתחרות הגדולה בין מוכרי המידע לא קיימת עלות כלל עבור המידע לכן סוחרי המידע עושים רבות על מנת להוסיף ערך למידע שלהם באמצעות מניפולציות רבות, לרבות תוצאות החיפוש הממומנות בגוגל והדוגמות הנ"ל.

אסכם בציטוט :

 Eshter Dyson: 

"התוכן בחינם יש להתמקד בהוספת ערך לגרסא המקוונת"

 להתראות בשבוע הבא.